בצילה של מלחמה: איך יראה שוק העבודה בשנת 2024?

תחילתה של שנה אזרחית חדשה היא תמיד טריגר לתחזיות, אבל השנה לנסות לכתוב תחזית לשוק העבודה הישראלי זה מאתגר, במיוחד כשהמדינה מצויה במלחמה שלא ברור מתי סופה...

ולמרות זאת, בואו וננסה לעשות קצת סדר, כי סביר להניח שמגמות עולמיות שהחלו בשנים האחרונות יתעצמו וזרעים של תופעות חדשות שכבר עכשיו ניתן לזהות, יהפכו למגמות ברורות:

AI מול עובדים

אי אפשר שלא להיתקל בחדשות פסימיות על השתלטות הרובוטים על שוק העבודה, על התייתרותם של מקצועות ותפקידים מסויימים ועל פיטורים של כל אלה שביצעו אותם. הנבואה הזו אמנם הגשימה את עצמה בשנים האחרונות (אבל רק במספר תחומים), אבל עוד דבר קרה והוא טוב!

כניסת ה- AI לשוק העבודה יצרה צורך לידע חדש ולעובדים שמכירים, מסוגלים ומנוסים בשימוש בכלי AI חדשים. מה שמוביל למסקנה המתבקשת: השנה ניתקל ביותר ויותר תיאורי משרות בדרישה לידע/נסיון בשימוש ב AI, ולא בהכרח רק בתפקידים בשוק ההייטק. זה יתחיל בתעשיה הזו אך יגלוש לתעשיות אחרות. מסקנה עבורכם כעובדים? חקרו, קראו ולמדו את זה. התנסו ככל האפשר באופן עצמאי בכלי AI הקשורים לתחום העיסוק שלכם.

אוטומציה בגיוס מול חוויית מועמד

מדובר ב- 2 מגמות ותיקות שבאופן פרדוקסלי לעיתים גם מתנגשות זו בזו, שיתחזקו השנה: מצד אחד- הניסיון לחסוך זמן, ליעל תהליכים ולשפר דיוק בגיוס מועמדים חדשים. לשם כך מפותחים כל הזמן אינספור כלים ותוכנות לסינון מועמדים, לראיונות ראשוניים בוידאו, לאיתור מועמדים פוטנציאלים ועוד...

ומצד שני, הניסיון לשפר את "חוויית המועמד" (וגם את מיתוג המעסיק)- ארגונים מבצעים כל הזמן מאמצים אמיתיים כדי לשפר את תהליכי הגיוס ואת הממשק מול המועמדים הפוטנציאלים. אז למה פרדוקס? כי באופנים רבים, ככל שתהליך הגיוס אוטומטי ויעיל יותר עבור המעסיק, כך חוויית המועמד נפגעת. מועמדים מעדיפים אינטראקציה אנושית, רוצים לדבר עם מישהו, להתראיין אצל בן אדם ולא להקליט את עצמם מול רובוט, לקבל תשובה ספציפית ולא גנרית או אוטומטית וכו'.

 מסקנה עבורכם המעסיקים? יעילות זה חשוב, כל עוד היא לא על חשבון משהו אחר- כדי לשפר את חוויית המועמד, אינטראקציה אנושית חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הגיוס, ולא רק כשמדובר במועמד שאתם רוצים לגייס, אלא גם כשמדובר במועמד שאתם מחליטים לשלול.

עבודה היברידית מול נוכחות חובה במשרד

תקופת מגיפת הקורונה הובילה למסקנה שלא חייבים לעבוד מהמשרד, אפשר גם מהבית. מאז ועד היום ולמרות שכבר אין צורך בריחוק חברתי, בהרבה מאוד חברות וארגונים עדיין ממשיכים לאפשר עבודה היברידית של יומיים שלושה במשרד והשאר מהבית. יחד עם זאת, מעסיקים רבים מנסים לחזור לנורמה של עבודה רק מהמשרד, בעוד שהעובדים שהתרגלו לנוחות שיש בעבודה מהבית ממשיכים להעדיף מקומות עבודה היברידיים. השנה כנראה ששני הצדדים ימשיכו להתעקש כל אחד על עמדתו. מסקנה עבורכם המעסיקים והעובדים? ככל שתתגמשו בהיבט הזה תהנו מהיצע גדול יותר של מועמדים או של מקומות עבודה וכששוק העבודה לא במצב מי יודע טוב (בעיקר בתחום ההייטק) הרחבת האופציות האפשריות היא קריטית.

השכלה אקדמית מול כישורים

ההתקדמות המואצת של הטכנולוגיה והשינויים המהירים בשוק העבודה מובילים כבר מספר שנים לכך שהתכנים הנלמדים באקדמיה לא מספיקים בכדי להכשיר כוח אדם מיומן. ובמילים אחרות- המוסדות האקדמיים לא עומדים בקצב. זאת הסיבה לצמיחתם המהירה של קורסי האונליין, לבוטקאמפים ולמגוון גדול של קורסים והכשרות קצרות.

כל זה מוביל לעוד שינוי בולט. מצד אחד, ירידה במעמדו של התואר האקדמי יחד עם ירידה בכמות המשרות שבהן יש דרישת חובה לתואר. ומצד שני, עליה בחשיבות הכישורים הרכים של המועמדים לעבודה: הפוטנציאל, יכולת ההסתגלות, כושר הלמידה המהיר ועוד כישורים חשובים תלויי ארגון/תפקיד. מסקנה עבורכם המעסיקים? השנה כדאי שתצטרפו ללא מעט חברות אחרות שכבר מבצעות תהליכי upskill ו- reskill- הסבות והכשרות- בתוך הארגון עצמו, כאלה שתפורים לצרכים המדוייקים של הארגון ושלא תלויים בהשכלה גבוהה אקדמית. דרך מצויינת להרחיב את מאגר המועמדים הפוטנציאליים וגם לגוון את ההון האנושי בארגון.

לסיכום: אי אפשר שלא להגיע למסקנה שב- 2024 נחוש היטב את המגמות המנוגדות האלה בשוק העבודה, ביניהם: אוטומציה ו- AI מול אינטראקציה אנושית ועובדים בשר ודם, עבודה מהבית מול עבודה מהמשרד, השכלה אקדמית מול כישורים. ובנוסף לכל אלו, יש עוד אחת שהיא ייחודית לשוק העבודה הישראלי: הצורך לחזור וגם לשמור על שגרת עסקים ועבודה מול שלל האתגרים שמזמנים לנו המצב הביטחוני והמלחמה.