נקודת מבט ישראלית: סקר 50 החברות הנחשקות

לראשונה בין כל הדירוגים שנעשו בישראל, זהו דירוג ייחודי מסוגו שנעשה ע"י עובדים פוטנציאליים אמיתיים של החברות ולא ע"י עובדים מתוך החברות הנבחרות. אז אלו חברות זכו להשתבץ במקומות הכי גבוהים? מה מחפשים הסטודנטים לעומת בעלי המקצוע בתחום? אלו פרמטרים הכי חשוב למחפשי העבודה למצוא בקריירה החדשה שלהם, ומה הקשר למיתוג מעסיק וגובה השכר?

סקר 50 החברות הנחשקות (*) חושף נתונים מעניינים הן עבור המעסיקים והן עבור מחפשי העבודה, ומכיוון שהוא סוקר ענפים ותחומים שונים ונרחבים, ניתן להפיק ממנו מסקנות רוחביות. אחד הממצאים המעניינים הוא דירוג עשרת הענפים המבוקשים בישראל (בסדר יורד): תוכנת מחשבים וטכנולוגיה, ייעוץ ניהול ואסטרטגיה, טלקומוניקציה ורשתות, חומרת מחשבים, אבטחת מחשבים ורשתות, ייעוץ IT והנדסה, ענף אחר, פרסום, ביקורת וחשבונאות והנדסת מכונות ותעשייה.

נסיקת החברות הטכנולוגיות

החברות המועדפות ביותר מגיעות ברובן מהסקטורים הטכנולוגיים, הן בהעדפות הסטודנטים והן בהעדפות אנשי המקצוע שענו על השאלון, עם יותר מ 50% מהסקטורים שנבחרו במדד 50 החברות הנחשקות. מה זה אומר? חברות ההייטק מוכנות להשקיע יותר בטאלנטים שלהם ולדאוג לתנאי עבודה מפתים, ולא רק בהיבט השכר וכל זאת כדי להגיע לעובדים הכי מתאימים, טובים ומוכשרים לתפקיד. אנו רואים שבפועל כל החברות מכל המגזרים מתחרים מול חברות הטכנלוגיות על טאלנטים.

אם נסתכל על הפרספקטיבה העולמית אזי סטודנטים מחפשים משרות בתחום הפרסום ובתעשיית הטכנולוגיה, ענפים אלו אמנם מופיעים בעשרת הענפים המובילים בקרב הסטודנטים הישראלים, עם זאת, תעשיית הפרסום לא מובילה כמו תעשיית הטכנולוגיה. בעתיד אנו צופים כי ענפי המחשבים וה- IT האחרים אשר נמצאים ברשימה ייקחו חלק גדול יותר מהעוגה, בהתאם למגמה העולמית.

שימו לב לעשירייה הפותחת:

גוגל, מיקרוסופט, אינטל, אמזון, רפאל, התעשייה האווירית בישראל, אלביט מערכות,Check Point, חברת החשמל, Mobileye. השוני היחיד בין העדפת אנשי המקצוע בתחום ובין הסטודנטים הוא באשר לחברה אחת: אנשי המקצוע ציינו את חברת  WIX ואילו הסטודנטים ציינו במקומה את Check Point, לגבי כל היתר יש הסכמה מלאה.

לרשימה המלאה של 50 החברות

מה העובדים הישראלים רוצים לעומת העובדים האירופאים?

העובדים האירופאים והעובדים הישראלים נושקים בנקודות דמיון מסוימות אך השוני הבולט ניכר באופן דירוג הפרמטרים החשובים ביותר. העובדה שיוקר המחייה בישראל גבוה, כנראה מוביל לכך שהפרמטר הראשון בחשיבותו הוא שכר בסיס תחרותי. אצל העובדים האירופאים הדאגה לרווחים עתידיים יותר משמעותית עבורם. גם פרמטר הגמישות חשוב יותר לישראלים מאשר לאירופאים.

10 הפרמטרים הכי חשובים לישראלים:

1. שכר בסיס תחרותי

2. הטבות

3. עידוד איזון בין עבודה לחיים

4. יציבות תעסוקתית

5. הצלחה בשוק העבודה

6. עבודה מאתגרת

7. הכשרה והתפתחות מקצועית

8. הערכה וכבוד לאנשי התחום

9. הזדמנויות להשפיע אישית

10. תנאי עבודה גמישים

אנו צופים שתעסוקה בטוחה ותנאי עבודה גמישים יישארו בראש סדר העדיפויות במהלך 2021 וכל עוד המגיפה תימשך. עם זאת, את המקום הראשון בחשיבותו תופס שכר בסיס והטבות ונראה כי הפרמטר יישאר משמעותי בקרב הישראלים גם בעתיד.

אם נשווה את הממצאים לאירופה, אז בין המאפיינים הדומים מצאנו את הפרמטרים: "הכשרה מקצועית ופיתוח," שכר בסיס תחרותי "," עבודה מאתגרת "ו"הצלחה בשוק". עם זאת, מאפיינים כמו "רווחים עתידיים גבוהים "," חדשנות "ו"הזדמנויות מנהיגות" נמצאים בפסגת סדר החשיבות באירופה ואילו בישראל הם אינם מופיעים בעשירייה הראשונה כנראה שפרמטרים הקשורים למטרה ולחדשנות ישפיעו בעתיד יותר על הישראליים ויעלו בדירוגם.

מה שבטוח הוא של- COVID-19 תהיה השפעה מתמשכת על אופן חיפוש העבודה, והמגמות הנבנות בשנים הקרובות. הסקר מורה על התמקדות גוברת בתמורה ובביטחון  תעסוקתי במהלך השנים האחרונות, כמו גם על התמקדות מתמשכת בהכשרה ופיתוח, שבמובנים רבים ניתן לראות אותה כמשמשת לביטחון בעבודה. סדרי עדיפויות אלה יואצו ככל הנראה בתנאי מגפה, מכיוון שהמיתון צפוי להימשך גם בשנת 2021.

שורה תחתונה: אנו מאמינים כי דרישה גוברת לביטחון כלכלי עשויה לכייל מחדש את ציפיות התלמידים, כמו גם את סדרי העדיפויות של מותגי המעסיקים.

מגמת העבודה מהבית

מגמת העבודה מהבית בתקופת הקורונה עלתה משמעותית, הן באופן מלא והן באופן היברידי משולב עם עבודה במשרד, ונראה כי חלק מהחברות ימשיכו עם המגמה גם 'לאחר המבול'. באירופה ובארה"ב החברות נקטו בהתאמות מחייה למטה של ??העובדים (בדיוק כפי שהן עושות תיקונים כלפי מעלה עבור עובדים העוברים לאזורים עירוניים בעלות גבוהה).

השאלה היא האם ציפיות השכר יתרככו במהלך השנה או השנתיים הקרובות, כאשר אנשי מקצוע צעירים עוברים לערים משניות ולמיקומים פרבריים?

נתונים כלכליים מראים כי אנשי מקצוע בשווקי עלות גבוהים כמו עמק הסיליקון, לונדון וניו יורק עוזבים ערים יקרות ככל שמקומות העבודה שלהם מתרחקים - מגמה שהתחזקה ב COVID.

ובישראל: כרגע רואים הרחבה של העבודה מהבית/עבודה מרוחקת ואנו מאמינים שאכן ההשפעה המדוברת באירופה וארה"ב תבוא לידי ביטוי גם בישראל. מה שבטוח שהמגמה הזו מאפשרת הזדמנויות עבודה רבות יותר לאנשי הפריפריה ולבעלי בעיות התניידות שונות.

ואיך הישראלים אוהבים 'שמדברים' אליהם?

1. מדיה חברתית

2. תקשורת חדשותית

3. אחר

4. לוחות עבודה מקוונים

5. אתר הקריירה של המעסיק

כצפוי, המדיה החברתית היא ערוץ התקשורת המועדף ביותר. כלי תקשורת חדשותיים הם גם ערוץ חשוב שעליו מעסיקים צריכים לחשוב כאשר הם מתקשרים עם מחפשי העבודה הפוטנציאליים.

המדיה החברתית נמצאת בראש ערוצי התקשורת באירופה, אולם את המקום השני והשלישי תופסים הערוצים שונים. לדעתנו, השוני בישראל נובע מכך שמעסיקים אינם משקיעים מספיק במיתוג מעסיק כדי להגיע למועמדים פוטנציאלים בהשוואה לאירופה כך שהחדשות והרשתות החברתיות הם המדיה המרכזית בהם ניתן לקבל את המידע הפורמלי והא פורמלי על החברה. באירופה וארה"ב החברות המובילות משקיעות מאמץ גדול במשיכת טאלנטים דרך מגוון רחב יותר של כלים.

המלצת דרושיםIL  למעסיקים: השקיעו יותר במיתוג מעסיק ופנו לעובדים פוטנציאלים כטאלנטים והיו מודעים לכך שכוח האדם מוגבל והתחרות על הטלאנטים גוברת. ההסתכלות חייבת להיות רחבה יותר ולא להתמקד רק בכלכלה ומניה.

המלצת דרושים IL למחפשי העבודה: משא ומתן למינוף הקריירה לא מסיימת בגובה השכר אלא גם בפרמטרים נוספים כגון גמישות בשעות העבודה, איזון בין עבודה וחיי פנאי וכדומה. אם הצלחתם להשיג יום עבודה מהבית או יום – יומיים מקוצרים להגיע לאסוף את הילדים מהמסגרות – ראו זאת כחלק משדרוג תנאי העבודה שלכם. כלומר החשיבה צריכה להיות יותר רחבה ולכלול גם פרמטרים נחשקים נוספים מלבד שכר בסיס תחרותי.

(*)קצת על הסקר

הסקר נערך בקרב 1,601 סטודנטים ו-13,441 בעלי מקצוע, בחודשים דצמבר 2020- ינואר 2021 באמצעות חברת הסקרים הגרמנית "יוניברסם גלובל". סקר העבודות הנחשקות מבוצע בכל רחבי העולם עם הבדלים קלים המבוססים על השוני בין השווקים. הסקר מורכב בעיקרו משאלות סגורות ואלטרנטיבות התגובה נבחרות בקפידה ומוערכות באופן רציף על ידי חברת הסקרים.

"יוניברסם גלובל" מוודאת לאורך כל הדרך שהנתונים נקיים ומשתמשת באמצעי הגנה לסימון מקרי הונאה. הסקר, שנעשה לראשונה בישראל, מדרג את החברות לפי מועמדים פוטנציאלים ולא בקרב עובדי החברות. לכן, באופן בלתי מוטה – הוא מצביע את התפיסות והשאיפות המקצועיות של העובדים. 100 חברות מכל תחומי העיסוק השתתפו בסקר, והן נבחרו על פי גודלן בישראל ובהתבסס על סקרים קודמים שנערכו בקרב עובדים בארץ.