שוק התעסוקה בישראל: מאז ועד היום

השבוע נחגוג את יום העצמאות ה- 75 למדינת ישראל, איזה מרגש! לקראת המאורע בדקנו מה קרה בשוק התעסוקה מאז קום המדינה וכיצד הוא התפתח? איך חיפשו עבודה 'פעם' ואיך היום? התוצאות מעניינות ומעודדות, תישארו...

המעקב על נתוני שוק התעסוקה החל להיעשות ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 1948, כאשר גודל האוכלוסייה עמד על 867,000 אלף איש בלבד.  נכון לסוף שנת 2022 מדינת ישראל מונה כ- 9.6 מיליון איש! אז מה קרה לנו מיום ההקמה ועד היום בשוק התעסוקה?

ככה מחפשים עבודה!

ב- 1948 עם הקמת המדינה, היה דחוף להעלות לארץ כמה שיותר יהודים וליישב בה יהודים מכל קצוות העולם. הבעיה הייתה שעלייה של מספר כל כך גדול של מהגרים בזמן כה קצר, הובילה לתקופת הצנע והמעברות שלא היטיבה במיוחד עם המתיישבים.  שיא המשבר הכלכלי היה ב- 1951 ואז הוחלט לפתוח מפעלים שונים ברחבי הארץ ולספק עבודה ופרנסה לתושבים רבים. חיפוש העבודה ואיושה נעשה בעיקר ע"י המדינה עצמה, כלומר לשכת התעסוקה. מגוון העבודות התמקדו בסלילת כבישי המדינה, מפעלי ייצור, הפעלת המוביל הארצי וייבוש החולה.

ככל שהתקדמנו בשנים, מחפשי העבודה הרחיבו את מעגל החיפוש שלהם והגיעו ישירות גם למעסיקים להציע את עצמם למשרות השונות ועובדים דאגו לחברים ובני משפחה קרובים כששמעו על משרה פנויה. השלב הבא היה פנייה של בעלי עסקים אל מחפשי העבודה בעזרת מודעות ושלטים ברחוב, לצד המשך שימוש במשרד התעסוקה.

עם היכנסו של עולם הפרינט והעיתונות, כבר ניתן היה לפרסם מודעות ייעודיות לחיפוש עובדים במקומונים ואז גם הוקם מוסף ייחודי בעיתונים השונים שיועד לעבודה לפי תחומים. מחפשי עבודה רבים המתינו לעיתון סוף השבוע כדי לצפות במשרות המתפרסמות. ככל שעולם התעסוקה התפתח כך החלו להיפתח חברות השמה רבות שמטרתן הייתה לתווך בין מחפש העבודה והמעסיק, בשלב מאוחר יותר גם בתחום זו נעשה בידול והוקמו חברות השמה המתמחות בתחומים ספציפיים כמו הייטק, אחזקה, כספים ועוד.

עולם האינטרנט הוביל למהפכה של ממש בכל תחומי חיינו וגם בדרך חיפוש העבודה שלנו, וכמו החדשות עבר לאתרי דרושים ומוספי חיפוש שונים. היום אנו נמצאים בעידן בו גם הרשתות החברתיות תופסות מקום בשוק התעסוקה ובפרסום משרות ופניות הדדיות בין מעסיקים ומחפשי עבודה. 

אין ספק שאופן חיפוש העבודה עבר תהליך ארוך ועוד ישתנה, וכבר היום אנו בדרושים IL מציעים מנוע חיפוש חדש וייחודי של חיפוש אישי ומותאם אינדיבדואלית לכל מחפש בעזרת טכנולוגיות מתקדמות ביותר. אנו צופים שחיפוש העבודה ימשיך להשתדרג ולענות על צרכי היחיד באופן מדויק ביותר.

אז מה היה לנו?

מיום הקמת המדינה נבנה המשק הישראלי כפאזל, כאשר בתחילה עיקר ההכנסות הגיעו מן החקלאות. בסוף שנות ה-50 המשק היה במצב אידיאלי של תעסוקה מלאה, רמת החיים במשק עלתה, ונדמה כי התכנית של הממשלה למנוע ירידה מהארץ ולעודד עליית יהודים נוספים ארצה מצליחה. התוצר לנפש עלה אך בד בבד הפער הכלכלי-חברתי גבר כיוון שהעלייה ברמת החיים התרחשה בעיקר בקרב הוותיקים.

את שנות ה-60 אפשר לסכם במילה דומיננטית אחת 'הסתדרות', המשק נהנה מספסוד מפעלי משק ההסתדרות, כולל עזרה למפעלים הכושלים. לקראת אמצע שנות השישים הגרעון המדיני הוביל להעמקת האבטלה עד לכדי 10%, מה שהוביל לגידול לא רצוי בירידה מן הארץ.

שנות ה- 70 לוו במדיניות כלכלית חדשה ובמהפך פוליטי של הליכוד ובתחילת תהליך ההפרטה במשק הישראלי. האבטלה גאתה שוב גם מאמצע שנות ה- 80 עם העלייה המסיבית שהגיעה מברה"מ ואתיופיה. רבים מהאזרחים מצאו עצמם עובדים במשרות שלא תאמו את השכלתם או ניסיונם המקצועי כברירת מחדל.

במחצית שנות ה- 90  המצב השתפר והאבטלה ירדה לשיעור 6.5% אך צמחה שוב בתחילת שנות ה- 2000 לכ- 10% בעקבות המעבר לתעשיות מתוחכמות וסגירת מפעלים.

המצב הפוליטי ויחסי החוץ של ישראל מעולם השפיעו על המשק הישראלי ומן הסתם על שוק התעסוקה, ומגמת הכניסה של חברות בינלאומיות לישראל התחילה לקראת סוף שנות ה- 80 ועלתה עם חתימת הסכמי אוסלו בתחילת שנות ה-90, בעקבות שיפור תדמית המדינה בעולם. לאורך השנים האלו האבטלה הייתה נמוכה יחסית, אך במחצית השנייה של שנות ה- 90 השינויים הפוליטיים בעקבות האינתיפאדה השנייה, פיגועי ההתאבדות, רצח רבין וההאטה הכלכלית העולמית הובילו להגדלת האבטלה ולתחילתו של מיתון.

המאה ה-21

אם בתחילת שנות ה-90 ישראל ביססה את מעמדה בעולם ההייטק, בתחילת שנות ה- 2000 הגיע משבר ההייטק העולמי שהפיל חברות הזנק רבות ולמעשה המשק הישראלי הגיע למעל 10% אבטלה והמיתון בארץ גבר. בשנת 2003 שר האוצר, בנימין נתניהו, הכין תכנית כלכלית בשם 'חומת מגן כלכלית'  שהתבססה על מדיניות השוק החופשי ואושש את הפעילות העסקית במשק וצמצום האבטלה. בשנת 2008, התרחש המשבר הכלכלי העולמי אך כלכלת ישראל עמדה איתנה מולו ושיעור האבטלה עלה במתינות לכדי 8% ובסיום המשבר צנח שוב. למרות הצמיחה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ביחס לעולם היה נמוך יותר וזאת בעיקר בעקבות אי השתתפותם של 3 מגזרים עיקריים: נשים, חרדים וערבים.

מגפת הקורונה הובילה למיתון בעולם כולו ובכללו גם בישראל, אחוז האבטלה הרוחבי בשנת 2020 הגיע בישראל לשיא ממוצע חדש של כ- 18%, המגזרים העיקריים שנפגעו היו תיירות, מסעדנות, אומנות/תרבות, אדמיניסטרציה ומשאבי האנוש. החדשות הטובות הן שנכון ל- 12/21 הייתה התאוששות ניכרת בשוק העבודה בישראל ואחוז האבטלה הרוחבית עמד על 6% בלבד, והמגמה נמשכת גם השנה.

מדד התעסוקה דרושים IL

מדד התעסוקה של דרושים IL מצביע על ביקוש לעובדים של מעל 120%, כאשר היצע העובדים עומד על 69% בלבד, משמע שהצורך בעובדים גבוה וקיימת הזדמנות לכל מחפשי העבודה, המובטלים ומשדרגי העבודה למצוא כעת משרה מבוקשת!

עם הפנים קדימה

אין ספק כי ההתאוששות והחזרה לפעילות כלכלית היא מעל למצופה. החזרה לפעילות הובילה לביקוש חד בכוח עבודה ובכמות המשרות המוצעות ולכן ההזדמנות לחפש את מקום העבודה הבא הוא כאן ועכשיו!

יום עצמאות שמח!