מקצועות נעלמים ותפקידים רוחביים

עובדים בענפי הבינוי, התעשייה, התחבורה או אולי האחסנה והדואר? מסתבר שמשרות ותפקידים בענפים האלו עלולים להיעלם בעתיד הקרוב ולפנות את מקומם לוורסיות מקצועיות חדשות המותאמות לעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים

 

מקצועות נעלמים

 

כך עולה מדו"ח בינלאומי אותו פרסם לאחרונה מבקר המדינה, העוסק במוכנות לשוק העבודה העתידי. על פי הדו"ח 45% מהמשרות בישראל עשויות להפוך ללא רלוונטיות עד לשנת 2030. שיעור המשרות שמוערכות בסיכון הגבוה ביותר להיעלם בשל אוטומציה הוא כאמור בענפי הבינוי, התעשייה ובשירותי התחבורה, אחסנה ודואר, והמשרות שמצויות בסיכון הנמוך ביותר הן בענף החינוך ובענף המידע והתקשורת.

 

למעשה הדו"ח הבינלאומי מהווה עדות נוספת לשינוי בביקושים בשוק התעסוקה למשרות שדורשות התמחות מיוחדת כגון אנליסטים ורכזי גיוס וכן תפקידי מולטי טסקינג. אחד המקומות בהם רואים את המגמה יותר מכל הוא המגזר הטכנולוגי בו עובר השוק להתמחויות מולטי דיסציפלינריות אותן הגדירו לאחרונה באחת התעשיות הביטחוניות כמולטי-טק.

 

גישה חדשה זו משלבת בין תחומי ידע שונים שהיו נפרדים לתפקידים הדורשים ידע רב תחומי מקיף. אם בעבר הפיזיקאי, הכימאי, המהנדס או הביולוג עבדו כל אחד על אספקט נפרד של מוצר או מערכת, הרי שכיום הם צריכים לעבוד יחד בצוות אחד ולהבין את השפות המקצועיות השונות. המולטי דיסציפלינריות מתבטאת לא רק במוצרים או במערכות אלא כמובן גם בשוק התעסוקה החדש הדורש כיום יותר ויותר אנשי מקצוע בעלי ידע רב תחומי אותו ניתן להגדיר כמולטי טסקינג.

 

הגישה הרב תחומית הזו, שהפכה זה מכבר לגישה השלטת בעולם הטכנולוגי, צפויה לעבור בהמשך גם לענפים נוספים במשק הישראלי והעולמי, דבר שיחייב את העובדים החדשים להשכלה אקדמית רחבה ומיומנויות גבוהות, הן מקצועיות והן דיגיטליות. זו גם הסיבה שדוח המבקר מציין במפורש כי שיעור גדול מתוך המשרות שמוערכות בסיכון גבוה לשינוי הן כאלה שמועסקים בהן עובדים ללא השכלה אקדמית ובעלי כישורים נמוכים בשוק העבודה, בעיקר מהאוכלוסייה החרדית והמגזר הערבי. אלה עלולים להיפלט משוק העבודה בשנים הקרובות, שכן רבות מהמשרות שדורשות רק מיומנויות בסיסיות צפויות להיעלם.

 

הדרך לשיפור כישוריהם ומיומנותם של העובדים הישראלים והתאמתם לעידן החדש מחולקת לשניים – התאמה בקרב העובדים הנוכחיים והתאמה בקרב עובדי העתיד, כלומר תלמידי מערכת החינוך של היום. אם נתחיל בעובדים הנוכחיים הרי שישנם קורסים ותוכניות השתלמות שונות המשפרים  ומשכללים את  הכישורים של העובדים  בשוק התעסוקה ובמיוחד של אלו המאופיינים במיומנויות נמוכות.

 

על הכישורים החדשים הנלמדים באלו ניתן למנות יכולת לפתרון בעיות, יצירתיות וכישורי חשיבה. מאידך גם ברמת תלמידי בתי הספר פועלות כיום תוכניות שונות המתאימות את התכנים והיכולות לסל הכישורים והמיומנויות אשר יידרש מעובדי העתיד. על אלו ניתן למנות בין היתר יכולות למידה עצמית, יכולות עבודה בצוות וכן יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא ויכולות דיגיטליות. השילוב בין השניים -התאמת דור העובדים הנוכחי לשינויים בשוק העבודה לצד הכנת דור העובדים העתידי, קרי התלמידים, לשוק העבודה של המחר, מאפשרים למשק להמשיך להיות יצרני ותחרותי למול שווקי מדינות העולם.