כיצד נקבעים יחסי עובד- מעביד ואיך הם משפיעים עליכם

הלכה תקדימית שניתנה השנה בבית הדין הארצי לעבודה מאיימת לשנות את סדרי ההעסקה שהונהגו עד היום בין מעסיקים לעובדים במשק הישראלי. אז מהם הפרטים החשובים שהופכים אתכם לעובדים שכירים?

 

יחסי עובד מעביד

 

בפסיקה התקדימית נעתר בית הדין הארצי לתביעתו של רואה חשבון שהועסק כ"קבלן פנימי" במשרד המשפטים ונקבע לו פיצוי של 120 אלף שקל על אי תשלום זכויות סוציאליות במשך שנים. ההרכב המורחב שדן בתיק כלל שבעה שופטים ושני נציגי ציבור ואלו קבעו למעשה כי מלבד פיצוי עבור זכויות סוציאליות שלא שולמו לעובד חיצוני (באופן כללי) יש לפסוק פיצוי נוסף על פי שיקול הדעת של בית המשפט.

 

סוגיה שהעלתה על סדר היום את יחסי העובד- מעביד במשק

פסק הדין הרעיד את אמות הסיפים בשוק התעסוקה הישראלי ומקומות עבודה רבים המעסיקים מזה שנים עובדים במודל של ספקים חיצוניים חסרי תנאים (דוגמת כתבים, צלמים, רואי חשבון, עורכי דין, מעצבים גרפיים, וכיו"ב) בוחנים כעת את צעדיהם בקפידה על מנת שלא להסתכן בתביעה עתידית. הסוגיה העלתה על סדר היום גם את סוגיית יחסי עובד- מעביד בארגון ועל פי אילו נהלים הם נקבעים.

 

זכאים בדיעבד לזכויות סוציאליות? מדובר בלא מעט כסף

למעשה יחסי עובד- מעביד הם בעצם מה שמקובל לקרוא כיום ליחסי עבודה. הבנת טיב היחסים ביניכם לבין הארגון היא אפוא דבר קריטי על מנת לדעת מהן הזכויות שמגיעות לכם מהמעסיק דוגמת תשלום דמי הבראה, דמי חופשה ופיצויי פיטורים בעת הצורך. ולא מדובר על דבר של מה בכך, בית הדין לעבודה כבר קבע בעבר שהזכויות הסוציאליות אותן מחויב המעסיק לשלם לעובד נאמדות בכ-25%-50% מגובה המשכורת, כך שמדובר בהמון כסף.

 

 הקריטריונים לקביעת יחסי עובד- מעביד

מכיוון שיחסי עובד-מעביד הם דינמיים ואקטיביים ויכולים להשתנות לאורך תקופות השנה (קחו לדוגמא למשל מצילים שעובדים בפועל רק חלק מהשנה) או כאלו התלויים בשוק ובצרכיו (למשל מלצר המועסק רק על פי צורך) הרי שבחוק אין הגדרה מפורשת ליחסי העבודה האלו והערכאה השיפוטית הקובעת היא בית הדין לעבודה. יחד עם זאת, לאורך השנים נקבעו מספר קריטריונים או מבחנים היכולים לעזור לקבוע באיזה מקרה מתקיימים יחסי עובד –מעביד, ובאילו לא.

 

קריטריון השליטה והכפיפות – על פי קריטריון זה, היה והעובד נתון למרות ופיקוח המעסיק ומקבל ממנו הוראות כיצד לעבוד, הרי שמתקיימים בין השניים יחסי עבודה.

 

קריטריון הקשר האישי – קריטריון זה בוחן את הקשר האישי שבין המעסיק לעובד ובודק עד כמה הוא חיוני למעסיק. במידה והוא מוגדר כאדם היחיד שיכול לבצע את העבודה הנתונה ואין באפשרותו למצוא לעצמו מחליף לביצועה, הרי שגם כאן מתקיימים יחסי עבודה.

 

קריטריון  מבחן ההשתלבות – קריטריון זה מערב בתוכו שני תנאים: הראשון, העובד החיצוני משולב במקום העבודה והשני הוא שאין לו עסק משלו והוא עובד אך ורק במקום עבודה ספציפי זה. אם שני התנאים מתקיימים הרי שמתקיימים לפנינו יחסי עבודה. למעשה, בתי הדין לעבודה בוחנים כיום את קיומם של יחסי העבודה בעיקר על פי קריטריון ההשתלבות ובין נסיבותיו הקונקרטיות של התובע, כך שהפסיקה ניתנת בכל מקרה לגופו.

 

ומה בנוגע לפרילנסרים?

מקרה הפרילנסרים הוא מקרה מעט מורכב יותר ממה שדנו בו עד כה. במידה ואותו פרילנסר נהנה מהיעדר חובות ארגוניות ומהיעדר כפיפות לבית העסק שהזמין ממנו שירותים הרי שלא יראו בו כעובד הזכאי לזכויות סוציאליות. לעומת זאת, כאשר אותו פרילנסר הוכיח כי אכן קיימת תלות בינו לבין המעסיק ובמסגרתה הוא מתחייב לסיים את עבודתו בפרק זמן מסוים, ויתירה מכך שקיימת רציפות העסקה למשך זמן, הרי שבמקרה כזה יפסוק בית המשפט כי קיימים בין השניים יחסי עבודה, על כל המשתמע מכך.

 

*קרדיט תמונה: shutterstock