איך מתגברים על פער במיומנויות מקצועיות?

כפר גלובלי קטן, תחרות בינלאומית עזה, מיזוגים ורכישות, דיגיטציה, אוטומציה, בינה מלאכותית, למידת מכונה, ומה לא. שוק העבודה של היום מתמודד עם תמורות עצומות הטומנות בחובן לא רק קשיי הסתגלות אלא גם הזדמנויות רבות

מקורן של התמורות הללו נעוץ בשינויים טכנולוגיים מואצים ומתחלפים, שינויים דמוגרפיים, גלובליזציה וגיבוש שיטות עבודה חדשות ויעילות יותר.  אחד השינויים המהותיים ביותר בשוק העבודה נוגע למיומנויות החדשות הנדרשות מהעובדים. אם בעבר רמת המיומנות שנדרשה מהעובדים הייתה נמוכה יחסית והם נזקקו להיות בעלי הבנה ומומחיות בתחומי ידע מצומצמים הרי שכיום התפקידים במקומות העבודה משתנים ואיתם המיומנויות הנדרשות לתפקיד.

העובדים של העידן החדש  נזקקים אפוא להיות בעלי תחומי ידע רבים ובמיוחד הדברים אמורים בשליטה בטכנולוגיות ופלטפורמות דיגיטליות המוטמעות במקומות העבודה ומצריכים את העובד לשליטה טובה בהם או לחילופין ליכולת לימוד עצמי מהירה. למעשה, כל עובד היום במשק, מצעיר ועד וותיק ובכל תפקיד, חייב ללמוד ולהתפתח כל העת. הידע הקיים הופך ללא רלוונטי  ואף ישן תוך זמן קצר וקפיאה על השמרים עלולה לפגוע באובדן היתרון היחסי ובערך של העובד.

צד המעסיק

אם כך נשאלת השאלה כיצד העובדים יכולים להתגבר על פער הכישורים הזה , פער שלא מפסיק בעצם לעולם? התשובה לכך מתחלקת לשניים - לפן של המעסיקים ולפן של העובדים. נתחיל במעסיקים, אלו צריכים להפנים את השינויים המתחוללים בעולם החדש ולהשקיע בעובדיהם בעידוד למידה, פיתוח מיומנויות ומתן כלים כיצד ללמוד בצורה נכונה ויעילה. פיתוח מיומנויות למידה אלו צריך לכלול לא רק את העובדים הוותיקים או הבכירים בארגון אלא אפילו עובדים צעירים שאך זה נכנסו לעבודתם בחברה. עובדים אלו, יחוו כאמור תמורות רבות במהלך שנותיהם בעבודה ועל המעסיקים לתת על כך הדעת ולבנות עבורם מסלולי התפתחות המבוססים על אפשרויות קידום עתידיות ושיפור מיומנויות מקצועיות בהווה.

צד העובדים

מבחינת העובדים, הרי שעליהם להבין שהעולם הולך ומשתנה ועל מנת להדביק את הפער ולהישאר רלוונטיים, עליהם לרכוש לעצמם סל מיומנויות אותו הם צריכים להביא לתפקיד. את זאת הם יכולים לעשות בלמידה עצמית או במסגרת קורסים או סדנאות שיקנו להם את היתרון על פני מועמדים או עובדים אחרים.

מה כולל סל מיומנויות זה?

בין היתר, תקשורת מילולית טובה עם קולגות ומנהלים (וכאן גם נכללת שליטה גבוהה בשפה האנגלית ליצירת קשר עם קולגות ולקוחות מעבר לים) ; תקשורת גבוהה בכתב -  שהרי בעולם של היום רוב העבודה מתנהלת במיילים ולא בשיחות טלפון כמו בעבר; עבודת צוות, כלומר היכולת לשתף פעולה יחד, לקחת חלק במשימות, להציע ולקבל רעיונות שיקדמו את המוצר/ שירותי החברה ; יכולת איסוף מידע ברשת לצורך ביסוס עובדות ופתרון בעיות; יכולת לפעול, ליזום ולקדם רעיונות ופתרונות באופן עצמאי, ללא יד מכוונת של מנהל מלמעלה; ניהול זמן ביעילות תוך תיעדוף נכון של משימות ויכולת עמידה בדד ליינים, ולבסוף גמישות – המתבטאת ביכולתו של העובד להסתגל בהצלחה לסיטואציות שונות, לאנשים חדשים, ולשינויים ארגוניים. על אלו ניתן למנות למשל את רכישת החברה על ידי חברה אם בינלאומית בעלת תרבות ארגונית אחרת או הטמעת טכנולוגיות שמשנות את אופני העבודה בחברה.

לסיכום, המעבר ההדרגתי ל-"שוק תעסוקה מבוסס כישורים" שובר את העקרונות הישנים של מסלול הכולל בגרות- תואר – מקצוע, למציאות חדשה בה אנשים רוכשים מיומנויות חדשות כל הזמן ונשארים רלוונטיים לצרכים המשתנים ללא הרף של שוק העבודה. תפיסה זו, הנראית מרתיעה במבט ראשון יכולה להביא בטווח הרחוק להזדמנויות ויכולות ניוד מקצועיות מגוונות עבור כלל העובדים במשק.

קרדיט תמונות: shutterstock