נדמה שרק התחילה השנה והנה אנחנו מסכמים מחצית ראשונה של שנת 2024 בשוק התעסוקה. מחצית שכללה הרבה אי וודאות, תנודות, חגים ו…גם קצת שגרה ברוכה. על המגמות העיקריות בשוק התעסוקה, התחומים הכי מבוקשים והצפי להמשך שנת התעסוקה במאמר זה 

שנת 2024 החלה בעיצומה של מלחמה, שלצערנו עדיין נמשכת ומשפיעה על מרבית תחומיי חיינו, כולל על שוק התעסוקה. היקף הגיוס הגדול לשירות מילואים ופינוי היישובים הנרחב נותנים את אותותיו בהיעדרויות, בפיטורים ובמחסור בכוח אדם במשלחי יד שונים. מרכז טאוב, מכון מחקר המתמחה במחקרים בנושאי חברה וכלכלה בישראל, חקר את השפעת 'מלחמת חרבות ברזל' על כלכלת ישראל ושוק התעסוקה ומצא כי הנפגעים העיקריים מן המלחמה עד כה הם ענפי השירותים שאינם שייכים להיי-טק. עוד עולה בדו"ח כי למרות אי-הוודאות הגדולה לגבי משך הזמן ועוצמתה של המלחמה, גופים כלכליים שביצעו הערכות עתידיתיות מביעים אופטימיות זהירה. 

עבודה מהבית

אין ספק שאחת ההשפעות הבולטות בשוק התעסוקה מתרחשות בצפון הארץ וביישובי העוטף וניכר שאחד הפתרונות שעבדו היטב בתקופת הקורונה, מככב גם בתקופה זו - העבודה מהבית. עפ"י דו"ח המחקר, בנק ישראל מעריך שכ-12% מהמפונים עובדים מהבית, ובסך הכל 16% מתוך כלל המועסקים במשק עובדים מהבית. העלייה בשיעור העבודה מהבית גדולה יותר בענף ההיי-טק מאשר מענפי עיסוק אחרים, ובתוך ענף ההיי-טק – בשירותים יותר מאשר בתעשייה.

עפ"י נתוני דרושים IL הדרישה מצד מחפשי העבודה לעבודה מהבית עלתה בכל הארץ בכ- 30% והגשת המועמדות לכל משרה עלתה ב- 10% ביחס לאותה תקופה אשתקד. מצד המעסיקים היצע המשרות נותר ללא שינוי משמעותי ביחס לשנה שעברה, עם זאת יש עלייה של כ- 15% בהיצע משרות הפרילנסר והטלמרקטינג ביחס לאשתקד.

נתון מעניין בנושא זה הוא שבאזורי המפונים והלחימה (צפון+דרום) הביקוש מצד מחפשי העבודה לעבודה מהבית עלתה בכ- 45% והדרישה למשרות פרילנסר ולטלמרקטיניג עלתה בכ- 150% ביחס לאשתקד. בצד המעסיקים נראית גם כן עלייה של 27% בהיצע המשרות מהבית ועלייה של 65% בממוצע היצע המשרות של פרילנסרים וטלמרקטיניג.

התחרות בין מחפשי העבודה

אין ספק שהתחרות בין מחפשי העבודה על כל משרה גדלה וניתן לראות זאת בנתונים: בדרושים IL יש עלייה של מעל 12% בשליחת קו"ח פר משרה ומעל ל- 13% מחפשים פר משרה, ביחס לאשתקד. תחומי העיסוק בהם זיהינו הכי הרבה עליות בשליחת קורות החיים (28%-31%) הינם : הייטק כללי, אדמינסטרציה, כספים ושוק ההון.  הכי פחות קו"ח נשלחו בתחום הייצור והתעשייה 4% - ביחס לאותה מחצית שנה אשתקד.

עוד מצאנו כי התחומים בהם התחרות בין מחפשי העבודה הייתה הכי גבוהה הינם:

עבודה מהבית, QA הייטק, בכירים/ניהול, עיצוב ושיווק.

ומה בצד המעסיקים? 

התחומים הכי מבוקשים בצד המעסיקים במחצית הראשונה של השנה היו:

כספים ושוק ההון, מכירות, שירות לקוחות, אדמיניסטרציה והייטק כללי. בהתאמה לכך אלו גם התחומים המבוקשים אצל מחפשי העבודה, רק בסדר עדיפויות שונה: 

AI

אי אפשר לסיים בלי להזכיר מגמה נוספת שממשיכה לצמוח ועוד צפויה ללוות אותנו  בשנים הקרובות והיא שילוב הבינה המלאכותית בשוק העבודה הישראלי. ניתן לזהות את השינוי בדרישות התפקיד של משרות במגוון תחומים. אנחנו עוד לא רואים התייתמות מקצועות בעקבות כך, אך יותר ויותר מעסיקים מחפשים עובדים שידעו לשלב בעבודתם את כלי העבודה של ה- AI ובכך תעלה תפוקתם. דוגמה לכך היא תחום השיווק, בו ניתן להיעזר בכלי AI שיעזרו בדרך מהירה וממוקדת לפלח את שוק המטרה ומאפייניהם ובהתאם לכך את לשלוח אליהם מסרים מותאמים באופן אישי.

דוגמה אחרת היא בתחום שירות הלקוחות, הצ'אטבוטים לשאלות נפוצות הם כנראה הצורה הנפוצה ביותר של AI בשירות לקוחות, או לפחות זו שהלקוח הממוצע לרוב פוגש. כשמשתמשים בהם ביעילות, צ'אטבוטים אינם מחליפים את התמיכה האנושית אלא שהם מסננים את הפניות הרלוונטיות לאנשי השירות. צ'אטבוטים יכולים לענות על שאלות נפוצות באמצעות תשובות מוכנות, או שהם יכולים לסרוק מקורות קיימים כמו מדריכים, דפי אינטרנט או אפילו אינטראקציות קודמות.

 ממחקר נוסף, שנערך ע"י מרכז טאוב בנושא השפעת ה- AI על שוק העבודה בישראל, עולה כי עיקר ההשפעות של הבינה המלאכותית ניכרת בקרב האוכלוסייה היהודית המשכילה, במיוחד במרכז הארץ ובענפי ההיי-טק והפיננסים. עם זאת, השפעות אלו אינן הומוגניות, ומשלחי יד מסוימים צפויים להצטמצם בעוד אחרים צפויים להתרחב, כמו כן סביר שייווצרו משלחי יד חדשים. 

השימוש בכלי בינה מלאכותית צפוי להשפיע על היבטים נוספים של הכלכלה ושוק העבודה, ואולי אף באופן דרמטי. נראה שהבינה המלאכותית משנה את תחום ההשכלה הגבוהה, את גיוס העובדים וניהול משאבי האנוש, וכמובן את הפעילות העסקית הריאלית (קשרי לקוחות, ביצוע עסקאות שונות, מחקר ופיתוח וכדומה), ולנו נותר ללמוד עליה יותר ולשלב אותה בעבודתנו.