זה לא סוד שעיקר העבודות ממוקמות במרכז הארץ, אז מה קורה עם אנשי הפריפריה? איך נוסעים לעבודה עובדי הצפון ו/או הדרום הרחוק? מתי זה כדאי ומתי זה פחות מומלץ?
אחד השינויים הגדולים שקרו בשוק העבודה בישראל ובעולם בשנתיים האחרונות, בעקבות מגפת הקורונה, הוא ההבנה כי ניתן לעבוד מהבית ולא מהמשרד, גם במקצועות שעד כה היה פחות מקובל לעבוד בהם מהבית כמו שירות לקוחות. מעסיקים הבינו כי 'ההצגה חייבת להימשך' והעבודה צריכה להתבצע, ולכן התאימו עצמם למציאות החדשה.
עוד קודם לכן, הגלובליזציה הצליחה לגרום לעובדים ברחבי העולם לעבוד מכל מקום דרך הלפטופ שלהם, ללא קשר למדינה, העיר או המקום בו הם גרים. אין ספק ששתי התופעות האלו קידמו ושיפרו את אפשרויות התעסוקה של כל תושבי הפריפריה באשר הם, הן בארץ והן בחו"ל.
אחד היתרונות של מדינה קטנה כמו מדינת ישראל הוא שניתן לשלב חיים בפריפריה עם עבודה במרכז או בערים גדולות בצפון ובדרום. אנשים רבים התרגלו לנסוע אפילו מרמת הגולן או מהדרום הרחוק למרכז הארץ על מנת לעבוד, וכעת עולה השאלה עד כמה משמעותי המרחק הפיזי בין מקום המגורים למקום העבודה?
לעבוד רחוק מהבית מחייבת נסיעה ארוכה בכל יום, עם זאת כעת יותר ויותר מעסיקים משלבים עבודה היברידית הכוללת גם עבודה מהבית, דבר אשר מקל משמעותית על עובדים שאינם גרים קרוב למקום העבודה. אז במקצועות הדיגיטל, הכתיבה והגרפיקה, זה די ברור שניתן לעבוד מהבית. כאמור, הקורונה לימדה אותנו שניתן גם בתחום כמו שירות לקוחות ומכירות – טלפוני, ניתן לעשות מכל מקום. שירותי טלמרקטינג, מכירות וגם שירות לקוחות של עסקים וחברות רבות, אפשר לעשות באמצעות מרחב מקצועי המאפשר לעובד לתת את מלוא השירות, בכל מחשב, מכל מקום.
אבל מה עושים בימים שכן צריך להגיע? ואלו מקצועות מצריכים נוכחות פיזית ממשית?
המקצועות המחייבים נוכחות בעבודה הם בעיקר עבודה במפעל ייצור אשר זקוק לעובדים במקום על מנת להתקדם, ולעבודות של אנשי מקצוע הדורשות עבודה בבית הלקוח, כגון אינסטלטור, חשמלאי, מסגר, רתח, וגם סנדלר, אם הוא רוצה לקבל אנשים במקום העבודה.
כל המקצועות שדורשים קבלת קהל פיזית, לא תמיד ניתן לבצע בבית, אלא אם כן ייעדתם מקום מסוים לכך והפכתם אותו למרחב מקצועי. לדוגמא: פסיכולוג, רופא, עורך דין, אדריכל, כל אלו יכולים לעבוד בבית, ויכולים להיפגש עם לקוחות מחוץ למשרד שבבית או לייעד מרחב עבודה בבית או בסמוך לו, ושם לקבל לקוחות.
עבודה בעיר הגדולה – עד כמה זה רחוק מהפריפריה?
תל אביב – תל אביב משמשת כמרכז תעסוקתי עבור עובדים מאזור המרכז, אבל לא רק אלא גם מאזור השרון, עמק חפר, הצפון ובאר שבע. במקרים אלו הרכבת שימושית מאוד, מרחק ברכבת מבאר שבע לאחת מתחנות תל אביב הוא כשעה וחצי, מרחק מהצפון (לדוגמא כרמיאל או בית שאן) לאחת מתחנות הרכבת של תל אביב הוא כשעתיים, מרחק מחיפה לת"א ברכבת הוא כשעה.
ירושלים – ירושלים משמשת גם כן אחד ממרכזי העבודה בישראל, אליה מגיעים אנשים מכל הארץ, מהמרכז, הצפון והדרום. משרדים ממשלתיים וגופי מדינה רבים ממוקמים בירושלים ומספקים עבודה לאנשים רבים בכל רחבי הארץ. רכבת מב"ש לירושלים אורכת כשעה וחצי, וכך גם רכבת. אם אתם מגיעים מצפונה יותר, מדובר בנסיעה של בין שעתיים לשלוש ברכב. אם תאם מגיעים מהמרכז, תוכלו לעשות זאת ברכבת קצרה, בין 30-40 דקות.
באר שבע – באר שבע גדלה להיות מטרופלין בשנים האחרונות ומציעה מרכזי תעסוקה והייטק חדשים לתושבי הדרום. לבאר שבע מגיעים לעבוד אנשים מערד, מצפה רמון, וכל יישובי הנגב הצפוני והדרומי. המרחק בין באר שבע ליישובי הנגב הצפוני ואשקלון הוא עד שעה, וכך גם המרחק למצפה רמון. בין ערד לב"ש יש כ-40 דקות נסיעה.
חיפה – חיפה משמשת עיר מרכזית של איזור הצפון, אליה מגיעים אנשים לעבוד מהקריות, מעכו, נהריה, כרמיאל ויישובים נוספים. המרחק בין כרמיאל לחיפה הוא כ-45 דקות. המרחק לקריות עומד על מספר דקות וגם כאן ניתן להיעזר ברכבת. המרחק לנהריה הוא כחצי שעה, ולעכו גם כן.
אילת - באילת עובדים תושבי העיר ותושבי הסביבה הגרים בערבה. המרחק מצפון הערבה (עידן, חצבה, עין יהב וכו') לאילת הוא בין שעה וחצי לשעה וארבעים דקות. המרחק בין אילת ליישובי מועצת אילות (לוטן, קטורה, גרופית וכו') הוא כשעה ופחות.
קרדיט תמונות: shutterstock