איך לענות על השאלה הכי קשה בראיון?

משהו בשאלה: 'מה התכונה השלילית שלך?' עשוי להרגיש ממלכד. כי לפעמים נראה שאין דרך לצאת טוב אחרי השאלה הזאת. מצד אחד נראה שאם אנחנו נותנים תכונה שלילית אז אנחנו מציגים את עצמנו באור שלילי, מצד שני אם אנחנו אומרים שאין לנו תכונה שלילית אז אנחנו מצטיירים כחסרי אמינות 

 

מה התכונה השלילית שלך?

 

הדעה הרווחת מציעה להזכיר תכונה שנשמעת שלילית אבל לארגון היא חיובית כמו למשל "אני פרפקציוניסט". אלא שגם התשובה הזאת משדרת חוסר אמינות. יש אנשים שמנסים לתת תכונה חיובית-שלילית בדרך מתוחכמת יותר כמו: "אני מאמין שכל תכונה שלילית ניתן לשנות ולכן אני לא רואה בעצמי תכונה שלילית, ואולי זו התכונה השלילית שבי", שזה מתחכם, שנון אבל גם זה לא מספק את הסחורה.

 

המעסיקים מנסים לשמור את עצמם מפני הפתעות לא נעימות, ואם תצליחו לשים את עצמכם לרגע בנעליים שלהם, תגלו שזה באמת עשוי להיות מתסכל לגלות שהעובד החדש מעגל פינות או עצלן או אפילו שקרן.

 

אז איך עונים נכונה על השאלה המתקילה הזאת?

ראשית, מהן באמת התכונות השליליות שלכם? אם אתם עונים על השאלה הזאת באופן הכי כן, האם אתם יודעים להצביע על התכונות השליליות שלכם? אם אתם לא מרגישים בנוח להסתכל לפגמים שלכם בעיניים ולקבל אותם, אתם עשויים לשדר חוסר אמינות בלי קשר לתשובה שתענו. אחת התכונות הפחות אהובות על המעסיקים היא חוסר מודעות עצמית או חוסר אמינות ואנחנו לא רוצים לשדר את אף אחת מהתכונות הללו.

 

איך בכל זאת מעלים את התכונה השלילית באופן שלא יחריב את ראיון העבודה?

אחת התכונות החיוביות והאהובות ביותר על מעסיקים היא נחישות, מוכנות לעבודה קשה ופתיחות מחשבתית. למעשה אף מעסיק לא מצפה לגייס עובד מושלם, האידיאל הוא לגייס עובד מספיק פתוח, נכון וחרוץ שיהיה מוכן להגיע לשם.

 

לעיתים מעסיקים מעדיפים אפילו לקחת עובד עם פחות ניסיון מאשר עובד עם ניסיון רב שיהיה פחות פתוח מחשבתית להתאים את עצמו לשיטות העבודה ולצרכי הארגון.

 

אם יש משהו חשוב יותר מהתכונה השלילית היא איך אתם מתייחסים לתכונה הזאת. יש הבדל משמעותי בין מרואיין שמצהיר שהתכונה השלילית שלו היא חוסר סדר לבין מרואיין שעונה: "האמת היא שנכון לעכשיו אני לא יודע לעבוד כ"כ מסודר. אני יודע שזה חשוב ואני מאוד עובד על לשנות את זה ככה שכלום לא יתפספס לי".

 

שימו לב לדיוק בניסוח. ההתייחסות לזה היא לא כאל "תכונה שלילית" או "אופי רע" שלא ניתן לשנותו, אלא כמיומנות חסרה שהמרואיין מפגין מודעות, רצינות ונחישות לשנותה, וזה עשוי להיות הרבה יותר חשוב מאשר התכונה עצמה.

 

 

הכתבה באדיבותפז אושרן- מורה מוסמך ל- NLP, מאסטר בהיפנוזה, מחבר רבי המכר "איך להיות מגנט חברתי", "ביטחון עצמי למגנוט חברתי", "אסרטיביות חברתית", והספר החדש "השתחררתי מה עכשיו?" ומגיש הפודקאסט המצליח "חשיבה פורצת דרך".