בינה מלאכותית: גולם ביד היוצר או מפלצת מרובת ראשים

AI - בינה מלאכותית עד לא מזמן נשמעה לרובנו כמו עתידנות חייזרית אבל הנה היא הגיעה אלינו, מהר מכפי שציפינו, חכמה מכפי שחשבנו ומפחידה מכפי שהיא אמורה להיות. האם היא מאיימת על אנשי מקצוע ולאן היא צועדת? כתבה ראשונה בסדרה

נדמה שבכל מקום שפונים אליו, פוגשים בה – הבינה המלאכותית. אז מה זה בכלל אומר והאם יש לנו ממה לחשוש? בינה מלאכותית מחקה יכולות חשיבה אנושיות ומבצעת משימות על סמך איסוף מידע עצמי באופנים שונים ויש הרבה אמירות מפחידות ביחס להשפעת הבינה המלאכותית על האנושות. אבי שניר, מנכ"לlevation  E מספר על דוגמה אחת: " יש הטוענים כי בשנת 2030 הבינה המלאכותית תוביל לירידה משמעותית במספר המשרות וכ-85 מיליון משרות ייעלמו מן העולם, אבל אף אחד לא מזכיר את מעל ה-90 מיליוני משרות חדשות אשר יתווספו במקביל".

פוטנציאל לשינוי

שניר מזכיר את עמדת הבית הלבן שבמסמך עמדה טענו שבסופו של יום, השינוי האמיתי הוא שעד היום הטכנולוגיה עזרה ביצירת אוטומציות וידעה לטפל ברוטינות ויצירת כללים, והיום ה- AI משנה את המפה ומאפשרת לשלוט גם בדברים שהם לא ברוטינה, וזה למעשה לב העניין. "יש כאן פוטנציאל לעשות שינוי" מסביר שניר ומפרט: " כיום הרבה חברות מדברות על הבינה המלאכותית אבל רק אחוז קטן ממנה משתמש בה. ה- AI יכול לסייע ולקדם אותנו בהמון תחומים, אבל צריך לשאול באיזה מן התחומים הוא ישנה משרות ואיפה המשתמש יעכל שימוש ב AI בלבד. כמו למשל בתחום הרפואה. ל- AI יש יכולת לאבחן ויז'ואל בצורה קלה, לאסוף ידע רב על תסמינים ולייצר תמונת מצב של מחלה, תוך דיוק מינוני תרופות וסוג מתאים לשימוש. האם זה אומר שזה מחליף את הרופא לחלוטין? היום רוב האנשים יתעקשו על הדיבור הסופי עם הרופא, ולא בטוח שזה ישתנה"

עפ"י שניר, מה שהולך לקרות הוא שאופי התפקידים ישתנה ואנשי מקצוע ילמדו לנצל ולהשתמש בכלים שה- AI מציעה, אבל עלינו כמשתמשים להפעיל חשיבה ביקורתית ויצירתית.  "מי שישכיל להשתמש בכלים נכון, יעלה את התפוקה שלו משמעותית, העבודה שלו תהיה יותר מהירה ויעילה. עיקר ההשפעה של ה- AI היא למעשה על דרך העבודה שלנו והתפוקה. במקביל לגידול במספר המשרות החדשות יעלה הצורך במיומנויות טכנולוגיות ויכולת לימוד עצמי. המיומנויות האלו יהיו סופר משמעותיים והן חייבות גם להיות מונגשות על ידי המדינה".

הכפלת תפוקה ויעילות

כמייסד וכמנכ"ל levationE אשר עיקר עיסוקם הוא לשפר את הביצועים העסקיים של ארגונים וכן את הערך התעסוקתי של העובדים ע"י הפיכתם למיומנים והמעודכנים ביותר בשוק, דרך אקדמיות הכשרה פנים ארגוניות, שניר מכיר באתגר הלימודי החדש ורואה בו הזדמנות נהדרת להתפתחות מקצועית: "ה- AI מקצרת זמנים ומכפילה תוצרת תפוקה אבל אינה מחליפה את היצירתיות והחשיבה הביקורתית של האנשים ולכן חשוב ללמוד להשתמש בה באופן נכון. צפירת ההרגעה שלי למודאגים היא שייוצרו יותר משרות חדשות מאשר משרות שייעלמו. עם צפירת ההרגעה מגיעה גם אזעקת אמת והיא שאחוז גדול מהאוכלוסייה לא יצליח להדביק את הפער הטכנולוגי ולהיות בעל יכולת להגיע למשרות הללו."

אם אתם רוצים להבין איך לא עושים את זה, אפשר לקחת לדוגמה את מדינת ניו יורק בארה"ב שעצרה את השימוש ב Chat GPT המדובר בתחום החינוך בבי"ס ובעצם התעלמה מההשפעה המתבקשת בעולם החינוך. מה שצריך לעשות זה בדיוק להיפך, לטענת שניר: " צריך לתת לתלמידים ולסטודנטים לעשות שיעורים בעזרת ה- AI ואז לתת להם להסביר מדוע הפתרון לא שלם ולהציע אלטרנטיבות או השלמות. כדי שהתשובה שלהם תהיה הוליסטית, הם צריכים להפעיל חשיבה ביקורתית ויצירתית ולהפנים שהטכנולוגיה לא מדויקת ב-100%"

אפשר בהחלט להסכים עם הטענה שהנוער מחובר לטכנולוגיה באופן מקסימלי ולכן כדאי לנצל זאת ולגרום לו להבין את 'מאחורי הקלעים' של העולם הזה. "בואו נגרום להם להבין מדוע פרסומת X קופצת דווקא להם, ולפצח מה עומד מאחורי זה? ללמוד להבין את ההפעלה והשימוש בטכנולוגיה. בשורה התחתונה צריך ללמד אותם איך להשתמש בטכנולוגיה לטובתם" קורא שניר.

נורת אזהרה: שימוש אוטומטי בחומרים שה- AI מייצר ללא חשיבה ביקורתית או הפעלת יצירתיות יצור זהות ללא בידול וייחוד בין אנשים וחברות-  חשוב לשמר את הייחודיות ולתת סקרנות טכנולוגית ויצירתיות.

שורה תחתונה: AI לא מחליף אנשים אלא רק משנה את דרך העבודה שלהם. רתימת הטכנולוגיה לטובתנו תייצר חברות יעילות יותר ומכאן אפשר להמריא!

* לכתבה השנייה בסדרה

*לכתבה השלישית בסדרה