Lazy girl jobs: מגמה חדשה בשוק התעסוקה

64% מהמועסקים בארץ מרוצים עד מרוצים מאוד מהאיזון בין העבודה לחיי הפנאי שלהם, כך קובע דו"ח הלמ"ס האחרון. האם המגמה החדשה תגרום לאחוז הנותרים להצטרף אליהם, ומה זאת בכלל המגמה הזאת שכולם מדברים עליה?

המונח הוויראלי החדש אמנם לא מתגלגל כל כך יפה על השפתיים בעברית ("עבודות ילדות עצלניות") אבל בלועזית הוא מתחיל לתפוס תאוצה גם בארץ. סרטון טיקטוק בנושא '‘Lazy girl jobs שצבר כ- 18 מיליון צפיות, הפך את המונח לוויראלי וסקסי. משמעות הביטוי מתייחסת לעבודות גמישות שעבורן מתקבל גם שכר טוב.  עבודות אלה לא רק שאינן מאלצות את העוסקים בהן לוותר על שעות הפנאי שלהם, אלא מעודדות אותם להרבות בהן. המגמה החדשה מניעה את העובדים להציב גבולות ברורים לגבי הזמן שלהם מול המעסיקים והיא מגיעה כחלק ממחאה חברתית בארה"ב כנגד ציפיות המעסיקים מהעובדים להיות תמיד פרודוקטיביים וכנגד הרעיון שהרצון ליהנות מהחיים הופך אותם לעובדים גרועים.  

המגמה הזו מגיעה לאחר מגמת "ההתפטרות השקטה" שהייתה ויראלית אף היא ושתיהן מהוות חלק מתוצאות הקורונה, שבעקבותיה עלתה אצל רבים התחושה שחשוב לנצל יותר את הזמן לטובת חיי משפחה, בילוי, פנאי וחברים. כך או אחרת נעשה כאן שינוי בסדרי העדיפויות והרצון לחיות את החיים בקצב רגוע יותר גבר. אחד הדברים הנוספים שקרו בעקבות נגיף הקורונה הוא שעובדים שעבדו מהבית הוכיחו פרודוקטיביות גבוהה ו/או זהה לעבודתם במשרד והגמישות בעבודה הפכה להיות חלק מסדר היום של כולם.

אז מה הקשר בין מגמה זו ובין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמראים כי 47% מהמועסקים 'מרוצים מאוד' מעבודתם, 41% 'מרוצים', ורק 10% לא כל כך מרוצים או שבכלל אינם מרוצים מהעבודה? יכול להיות שהרצון בקצב חיים איטי ומרווח יותר היא נחלת "העצלנים" בארה"ב בלבד? סביר להניח שלא. גם בישראל למדו להעריך את זמן הפנאי וקצב החיים בתקופת הקורונה ולכן הצפי שהמגמה הזו שהחלה "לזלוג" לארצנו תגדיל את השפעתה על שוק התעסוקה המקומי בקרוב.

למעשה המרחק בין 'זמן עבודה' ובין 'זמן חיי הפנאי והמשפחה' שכולנו שואפים להשיג איזון ביניהם, לא חייבים להיות פרמטרים כל כך מנוגדים ורחוקים. מסתבר שניתן ליצור תמהיל חיים בו החלק הדומיננטי  הוא זמן הפנאי. למעשה, עפ"י המגמה החדשה  חיים מהנים יותר משפרים את ביצועי העבודה ומבטיחים בכך עובדים נמרצים ורגועים הרבה יותר.

השאלה האם אנחנו נכנסים לתקופה חדשה בה העבודה היא לא הדבר העיקרי בחיינו, שבהכרח מגדיר אותנו בכל שעה ביממה ומודל העבודה של  40 +שעות בשבוע נחשב כמיושן? שאלה נוספת היא האם המעסיקים יסכימו לתרבות עבודה בה חיי הפנאי והעבודה שזורים זה בזה ובאמצע היום, העובד יכול לקפוץ למספרה, כל עוד המשימות מבוצעות לשביעות רצונם? נראה כי נצטרך לחכות ולראות כיצד שוק הבודה הישראלי יגיב לכך.