סביב גיל 45 זה קורה. פתאום הם הופכים להיות 'פחות רלוונטיים' עבור מקומות עבודה מסוימים. הניסיון שצברו מבורך אך לא הכרחי, השכר שהרוויחו הופך ל'יקר מידי' עבור המעסיק החדש, והידע נרחב ומעמיק אבל חלקו 'מיותר'
*טלמרקטינג - קווים לדמותו של המקצוע הכי נוח
*מה עדיף להיות: שכיר או עצמאי?
*שינוי תעסוקתי: מתי, איך ולמה?
מנתוני עיבוד סקר כוח אדם 2017 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי 18% מכלל העובדים במשק בגיל 45 – 54, 14% בגיל 55 – 64 ו-5% בגיל 65 ומעלה. עם הארכת תוחלת החיים, נתונים אלו נמצאים במגמת עלייה מתמדת ביחס לשנים עברו:
מרבית העובדים בגילאים הללו היו מתחום התעשייה והמסחר, נותני שירותים מקצועיים, עובדים בתחום המינהל הציבורי והביטחון וכן בשירותי הבריאות, הרווחה והסיעוד וכן בתחום החינוך.
למה לא?
אז זה נכון שהם לא באמת 'מבוגרים, והיום בכלל נהוג לומר שגיל ה-40 הוא למעשה שנות ה-30 של 'פעם'. כולם נראים הרבה יותר צעירים ומרגישים כך (ובצדק!), ושנות הזקנה מתרחקות מאתנו ככל שהרפואה מתקדמת ומתפתחת. אם כך, מדוע שוק העבודה לא הפנים את 'הבשורה' ועדיין מעדיף את העובדים שלו צעירים ו'רעננים', למרות שאין בידם את הניסיון והידע הנצבר שיש לבני ה- 45+ ?
הסיבות לכך מועטות ואם נבדוק את היחס בין התועלת להפסד, אזי אין ספק שהתועלת לוקחת ובגדול! אחת הסיבות שבגינה מעסיקים לא ששים להעסיק את בני ה- 45+ היא העלות הגבוהה של העסקתו. עובד בעל ניסיון רב שנים נתפש כבעל ציפיות שכר גבוהות, במיוחד אם משווים אותו לעובד צעיר וחסר ניסיון. ואם כבר עסקנו בנושא, אז נכון שניסיון כולל ידע ועצמאות וכל זה מבורך, אך מצד המנהל/המעסיק קיים החשש: 'האם עובד זה יוכל לקבל מרות של מנהל שעלול להיות צעיר ממנו? האם יוכל להפנים שיטות עבודה אחרות/חדשות בעת הצורך, או שבשל גילו הוא מגובש יותר ולכן קשה יותר להשפיע עליו'. עם זאת, אופן קבלת הדברים תלוי במידה ניכרת באופי של האדם ולא בגילו, ובהחלט יכול להיות עובד בגיל 45+ שיהיה פתוח לשינויים וידע ליישמם בקלות וביעילות.
למה כן?
דור ה- X הוא דור שמחפש יציבות, מגלה נאמנות ולא ממהר לרעות בשדות זרים, וזהו יתרון בולט מבחינת המעסיק. לאנשי ה- X חשובה הפנסיה והאחריות למשפחה, הלויאליות למקום העבודה בגילאים אלו נובעת גם מהעובדה שהם צריכים 'להילחם' על משרות בגלל הביקוש הנמוך לגיוסם. בני ה- 45+ מתעקשים על מקומות העבודה שלהם, ובנוסף לכך הם זמינים יותר מבחינת שעות כיוון שבגיל זה הילדים גדולים יותר והיכולת להשקיע זמן רב יותר בעבודה גדלה.
העובדים בני ה- 45+ מיושבים יותר, רוצים להגיע לעבודה ולהישאר בה למשך שנים, כל עוד טוב להם בה. זוהי נקודה שחלק מהמעסיקים בשוק העבודה החלו להפנים, אך לא חלק גדול מספיק. היבט נוסף שחשוב להתייחס אליו הוא הגיוון התעסוקתי בארגון, מחקרים מוכיחים כי זהו אחד הפרמטרים שמוכיחים עצמם בארגונים מוצלחים ומצליחים. ועוד לא דיברנו על היתרון הרב שיש בניסיון תעסוקתי וידע רב. עובדים אלו 'ספגו' במשך השנים במקומות העבודה שלהם ידע רב ואף ניסיון ושיטות עבודה מגוונות ולכן יכולים לתרום גם על ידי פרספקטיבה שונה ואחרת.
7 בום: למחפש העבודה הבשל
שורה תחתונה: מחפש העבודה בגיל 45+ צריך לחשוב אם הוא מוכן לעשות את אותה העבודה בשכר נמוך יותר, אם לאו עליו לשקול לחפש עבודה כשכיר בכיר, כאשר מספר ההצעות מצומצם יותר. האופציה השלישית שעומדת בפניו היא לשמש כיועץ מומחה בתחומו כעצמאי. זה גם הזמן לשקול אם ניתן להתברג לתחום משיק או למקצוע אחר דומה לשלו. בכל מקרה, בעת שליחת קו"ח מומלץ להוסיף פתיח אישי לקורות החיים.
מנכ"לית 'דרושים IL', ליאת הדר שרביט, מסכמת: "שוק התעסוקה מורכב מפירמידה בעלת בסיס רחב וקצה פירמידה צר מאוד. הבסיס הרחב הינו עובדים צעירים עם שנות ניסיון ספורות ומוכנות לעבודה בשכר נמוך יחסית. מעל 6 שנות ניסיון ישנה ירידה משמעותית ברוב הסקטורים בדרישה ובמוכנות לשלם על שנות הניסיון. מצב זה מאתגר את סקטור ה- 45+ בשוק עם אבטלה נמוכה ולפעמים דוחף אותם למצוא פתרונות יצירתיים על אף שהשוק בתפקודי בסיס הפירמידה זקוק נואשות לעוד כוח אדם. מי שיהיה מוכן להתגמש לכיוון תפקידים אלו, יוכל למצוא תעסוקה."
קרדיט תמונות: shutterstock