איך לשרוד כמעסיקים בתקופת מלחמה?

חודשיים עברו מאז תחילת הלחימה וככל שהתקדמו הימים, התחדדה  ההבנה כי זה לא אירוע קצר וייקח זמן ממושך עד לסיומו. מעסיקים רבים מתמודדים עם השאלה איך לנהל שגרת עבודה ותיעדוף נכון של משימות בימים אלו...

עולם העבודה מתאפיין בהרבה אי שקט בשנים האחרונות, השינויים קורים בקצב מהיר, דבר המשפיע על ארגונים ופעילותם וכמובן על עובדים ומועמדים. היה מי שכינה את העולם שלנו "עולם בהפרעה" נוכח האירועים הלא צפויים כדוגמת הקורונה, פריצתה של הבינה המלאכותית לחיינו ועכשיו השבר הלאומי שכולנו חווים. כנראה שזה אחד השרירים הכי חשובים שלמדנו לפתח בשנים האחרונות- היכולת להתנהל בתוך אי וודאות וערפל.

זה אומר שארגונים ובעלי עסקים יידרשו להתאים את עצמם, להגיב מהר, לקראת השינויים או המשברים הבאים. על כך מדבר הספר "אנטי שביר" (נסים ניקואלס קלאב) איך להכין את עצמנו "לדבר הבא" ולא רק להתגבר על הקושי אלא גם להשתפר ולהצליח להפיק תועלת מהמצב החדש.

דילמות רבות עומדות לפתחם של ארגונים ובעלי עסקים. סוגיות כמו ניהול ההון האנושי בזמן הזה, לצמצם או לגייס, חיזוק ושמירה על העובדים הקיימים, האם להשקיע בלמידה והדרכה בימים כאלו, האם לבנות תוכניות עבודה לשנה הבאה?, האם לקיים תהליכי הערכות עובדים בתקופה מיוחדת כזו? ועוד.

כמה צעדים חשובים להתנהלות בתקופה הזו:

*מחויבות לאנשים שלכם- לא למהר לרוץ לפתרונות מהירים של חל"ת או פיטורים. אחד הדברים שלמדנו בקורונה כאשר ארגונים מהרו לעשות זאת, הם התקשו אח"כ להחזיר את העובדים בחזרה. ברגע שלא הייתה מחויבות לעובדים, גם העובדים לא היו מחויבים לארגונים. מצאו דרכים לשמור על העובדים שלכם.

*צעדי ביניים- הורדה מוסכמת בשכר לעובדים ב20% , צמצום ימי עבודה, קיזוז ימי חופשה, ויתור על בונוסים ומענקים, צמצום הוצאות תפעוליות ולאפשר עבודה מרחוק ועוד.

*הערכת מצב והתאמות- בהרבה ארגונים יש פחות אנשים כרגע בשל הלחימה ועדיין יש משימות ושוטף ולכן חשוב לתעדף משימות מול משאבים. במקומות בהם אפשר להפחית עומסים לעשות זאת ולבדוק אלו משימות אפשר לוותר עליהן ואלו חשוב להתמקד בהן בתקופה הקרובה.

*יצירת שגרה בתוך אי השגרה (WAL LIFE BALANCE)- למרות הקושי, הדרך לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים היא דווקא להמשיך ולקיים שגרות עבודה ולא לוותר על "הרגיל" כי זה מה ששומר עליהם ועלינו.

לדוגמה: ישיבות צוות, פורומים לסיעור מוחות, פגישות 1/1 עם העובדים, הדרכות, שיחות בוקר קצרות ועוד. זה חשוב משני היבטים- מקום לחלוק, לשתף תחושות ובתקופה הזו זה מייצר מרחב בטוח ללא שיפוטיות ורק זה כשלעצמו מחזק את החוסן שלנו. ובהיבט השני- להראות לאנשים שלנו את הדרך, לייצר וודאות ולהוביל את האנשים בביטחון לעבר הצעד הבא.

*תקשורת רציפה וחיובית- תקשורת שוטפת בה מתעניינים באנשים שלנו, מציעים עזרה, אוזן קשבת ותמיכה. בנוסף לזכור גם בתוך כל המצב הקשה, לחגוג ניצחונות, להוקיר תודה, לחזק את תחושת המשמעות והגאווה ולהזכיר לאנשים את המטרה הגדולה ואת חשיבות העשייה שלהם. במילים אחרות לייצר להם משמעות.

*הקלה בתהליכי עבודה ובניית תשתיות- תקופות משבר מזמנות אתגרים אך גם הזדמנות להתבונן על תהליכי העבודה- מה עובד טוב ומה פחות. זה זמן מעולה לטפל באתר שלכם, החלפת טכנולוגיה אם צריך, ריענון ספקים, העברת טפסים ידניים לדיגיטליים, שיפור תהליכי גיוס ועוד.

שורה תחתונה: התקופה הזו דורשת מאיתנו התנהלות אחרת, הקשבה עמוקה לצרכים, יותר גמישות ,הערכת מצב ותיעדוף לפרקים. ארגונים שיידעו להתאים את עצמם למצבים משתנים, ייגלו יותר רגישות ואמפטיה, יזכו גם למחויבות גדולה של העובדים ויצלחו תקופות משבר טוב יותר.

קרדיט תמונה: shutterstock